פסק-דין בתיק תא"מ 17313-01-10

1.         בפניי תביעה כספית לתשלום סך של 44,660 ש"ח אשר הוגשה בתחילה כשתי בקשות לביצוע ששה שיקים (שלושה שיקים בכל תיק) המשוכים מחשבונו של הנתבע, מר שי כהן.

בחלטתי מיום 24.2.2011 הוריתי על תיקון כתב התביעה כך שהתביעה תכלול את כל ששת השיקים בשני תיקי ההוצל"פ, תיק מס' 0814742099 ותיק 0809471098. ואלה הם פרטי השיקים:

שיק מס' 594 על סך של 7,660 ש"ח;

שיק מס' 595 על סך של 7,000 ש"ח;

שיק מס' 593 על סך של 7,000 ש"ח;

שיק מס' 897 על סך של 8,000 ש"ח;

שיק מס' 628 על סך של 5,000 ש"ח;

שיק מס' 585 על סך של 10,000 ש"ח (להלן - "השיקים").

הצדדים וגדר המחלוקת:

2.         התובע הינו אביו של מר אייל כהן ז"ל שהלך לעולמו ביום 14.1.09 (להלן - "המנוח"). המנוח עסק במכירה בסיטונאות של משקאות קלים ומוצרי מזון.

לעומת זאת הנתבע הוא המנהל של קיוסק ותחנת 'טוטו לוטו'.

3.         לטענת התובע, הוא נהג לעזור מדי פעם לבנו המנוח בניהול בית העסק שלו כאשר היה עדיין בחיים, ולאחר שנפטר פעל לפי בקשת אשת המנוח כדי לטפל בסחורה שנותרה בעסק. בין לבין ותוך כדי שהמשפחה יושבת שבעה על המנוח, פנה אליו הנתבע שאותו לא הכיר קודם לכן, ובקש ממנו שלא להציג לפירעון שיק על סך של 8,000 ש"ח שהוחזק על ידי התובע. הנתבע חזר אליו עוד מספר פעמים והודיע לו כי ישנם עוד שיקים שלו 'בחוץ' ויש לחפש דרך 'למזער נזקים'.

4.         בדיעבד התברר לתובע, כי בין בנו המנוח לבין הנתבע התקיימו יחסים עסקיים שבמסגרתם שולמו השיקים ע"י הנתבע בתמורה לסחורה אשר סופקה לו על ידי המנוח.

התובע הוסיף, כי אחד מבין השיקים שבנדון - השיק על סך של 8,000 ש"ח שמספרו 897 - הוא שיק שהתובע קבל מבנו המנוח לפני שנפטר עקב כך שנבצר מהאחרון להפקידו בחשבון הבנק שלו בשל הגבלת החשבון, וכנגד אותו שיק הוא מסר למנוח שיק שלו על סכום דומה אשר הופקד בסופו של דבר בחשבון של מר סטיב סעדה, שהיה אז העובד של הנתבע ומי שפועל בשמו.

יתר השיקים הגיעו אליו מספקי סחורה שונים אשר קבלו בזמנו את השיקים מהמנוח כנגד סחורה אשר סיפקו לו. לטענת התובע, מדובר בשיקים אשר נמסרו לו מאותם ספקים בתמורה להשבת הסחורה אשר סיפקו בזמנו למנוח.  

5.         לטענת התובע, בנו המנוח היה חייב לו כספים רבים, ושיקים אלה מכסים אך חלק מזערי מהחוב שלו כלפיו, ולכן ניתן לומר כי הוא נתן תמורה או ערך בעדם, וככזה יש לראות בו כמי שאוחז בשיקים כשורה.

6.         הנתבע לעומת זאת אינו חולק על כך כי אכן חתם על השיקים בחתימת מושך, אך לטענתו המדובר הוא בשיקים אשר נחתמו על ידו מראש ונשמרו במגירה של העסק על מנת שעובדיו ימסרו אותם לספקים בשעה שהוא לא נמצא שם, כפי שהוא נוהג לעשות תמיד.

לטענת הנתבע, המנוח עסק בשיווק של משקאות ודברי מזון ובינו לבין המנוח לא היה כל קשר עסקי מלבד לעסקה אחת בודדת אשר בוצעה ביום 8.9.08. הנתבע הוסיף, כי השיקים נגנבו ע"י המנוח אשר נהג להגיע לעסק שלו ולהשתתף בהגרלות, ובגין כך הגיש תלונה למשטרה ביום 15.1.09 - למחרת היום בו נפטר המנוח.

7.         הנתבע מכחיש כל יריבות בינו לבין התובע וטוען, כי אין להטיל עליו כל חבות שטרית בגין השיקים וזאת משני נימוקים: הראשון, לנוכח העובדה כי השיקים נגנבו מעסקו ע"י המנוח; והשני, משום שהתובע אינו אוחז כשורה בשיקים בשל העדר תמורה או ערך כלשהו בעדם, ומכל מקום הוא אינו יכול להיות 'אוחז' במובן פקודת השטרות, שכן התובע נטל את השיקים לחזקתו בדרך לא דרך.